SVARUPE- הגרעין הטבעי בתפארתו, בעקבות סדנת יוגה במדבר יהודה

בחודש האחרון, השתתפתי בסדנה בעין גדי בהנחייתה הנפלאה של אפרת מיכלזון (מורה בכירה ליוגה) .

אפרת השתמשה רבות במושג -סווה רופה שפרושו

One's own innate vital force soul self light.

(light on yoga)

המושג הדהד בי זמן רב והביא אותי למחשבות על.....

הגיל השלישי ,על נקודות משען resources על , references ועל האופן שבו היוגה והאסנות מחוברות לחיים ולמעגלים שלהם.

המושג svarupe מופיע בסוטרה השלישית של פטנג'לי.

"Tada drashtuh svarupe avasthanam"

והתרגום של פטנגלי

"Then the seer dwells in his own true splendor"

כשהרעשים ותנודות התודעה שוקטים הם לא יכולים יותר להפריע לביטוי האמיתי של הנשמה. אז מוקרן הגרעין הטבעי הבסיסי בתפארתו .

מצאתי את עצמי ממורכזת במושג הזה ומתבוננת דרכו על תופעות החיים.

מתבוננת בנכדתי ,בילדי , בהוריי ובעצמי.

חשבתי על הורי, על אבי שהולך ומאבד את יכולותיו הפיסיות את ההליכה ,השמיעה היכולת לעשות פעולות פשוטות ויומיומיות כמו להתלבש להתקלח אבל .....הולך לאופרה לקונצרטים ולהרצאות כאילו המגבלות הללו לא קשורות לא מונעות ואפילו לא מעכבות .הוא ילך בגשם ובסערה ולא יחשוב על איך יגיע לאולם כי המחשבה ויותר מכך התמונה של אופרה כל כך חזקה וברורה ומהווה ,

Innate vital force soul self light

מנגד רואה אני את נכדתי בת השנתיים שמגבשת דפוסי התנהגות ,חיתוך דיבור ,תנועה ,תגובה שמיוחדים לה ומתפתחים .היא הולכת כמצופה מילדים בגילה אך סגנון הליכתה הולך ונהיה מיוחד לה! היא יוצרת ואוספת לעצמה תמונות שיגבשו את זהותה ונוכחותה בעולם innate vital force soul self light אותו גרעין שנובט ומתפתח שעדיין קיים אצל אבי בן התשעים.

מה לזה וליוגה ?

היוגה באמצעות התנוחות מייצרת הזדמנויות לתמונות רבות ומגוונות ומאפשרת לפתחן ולהרחיבן .

הכיוון של היוגה הוא מהגוף אל ה- mind לעומת ספורט או ריקוד שכיוונן מהראש אל הגוף .

לכן הגוף , כל כך חשוב לא רק בהיבט הפיסי .

התנוחות משפיעות על ה-mind על המוח ועל הbeing . שמהווה תמונה של משהו שלם.

למעשה כל אחת מתנוחות היוגה יכולה לייצג את המצב הגרעיני (תמונה) הזה ואת התנועה ממנו ואליו.

לכל תנוחה ,יש תנוחת בסיס (האם) שאותה אנחנו מפנימים, שממנה אפשר לצאת לתנוחות אחרות ובכל זאת הזכרון שלה צרוב.

לדוגמא :תנוחת ההר Tadasana היא הבסיס לכל תנוחות העמידה וכשהיא ברורה אפשר לצאת ל .Vrksasana אפשרי להשאר בפיסיות של התנוחה :של יציבות של כפות הרגליים, של דחיפה, של כוח הירכיים, איזון האגן וכן הלאה. מעבר להיבט הפיזי קיים הBeing התחושה שמתלווה הזקפות התארחות התרחבות תחושת נוכחות .

אבל, לא תמיד אנחנו זקופי קומה ארוכים ונוכחים ועדיין התמונה של הTadasana קיימת בתוכנו כזיכרון פיסי ומנטלי .

היוגה מאפשרת לנו ליצור תמונות בסיסיות כאלה שמתווספות לפאזל שמעשיר אותנו ומהווה משאב וכך שכשאנחנו לא ממש זקופים , כשאנחנו חלשים או כואבים, אותה תנוחה יכולה להתבצע בשכיבה כלומר עם תמיכה .אותה תנוחה מהווה משאב ,משהו להישען עליו, לסמוך עליו שיאפשר לנו להיות נוכחים בתוך גופינו .

מהו המצב הגרעיני הזה בכל אחד מאיתנו ? שהרי קשה לנו לראות את עצמינו וגם כשרואים אנו את עצמינו במראה, אנו נותנים פרוש ורואים כל כך הרבה דברים, כך שמה שרואים היום יראה אחרת מחר ומה שאני רואה זה לא בהכרח מה שהאחר רואה .זה מסובך, מורכב ומסתבך ככל שנעמיק . המילים דלות מלהכיל תחושות וקשה לתאר את אותו גרעין שנמצא בכל אחד מאיתנו.

חשבתי ,שחשוב לנו להתבונן בגרעין הזה לחוש אותו כי הוא כמו בית כמו מקום בטוח שגם אם יצאנו לדרך רחוקה נוכל לשוב אליו ולהרגיש את עצמינו את אותו גרעין our nature))

בגוף זה הרבה יותר פשוט ואפשרי .

לכל תנוחה יש את ה"בית" שלה את נקודת המוצא ממנה יוצאים ואליה חוזרים .

וככל שניטיב ונכיר את הנוכחות שלנו במקומות הבטוחים הללו נוכל להרחיק ולצאת למקומות רחוקים מבלי לאבד את אותו הגרעין ותוך שמירה עליו גם כשאנחנו ממש רחוקים .אפשר וצריך להתרחק לאט לאט וברגישות , כל התרחקות מהווה צעד שבו ניתן לבחון האם אני עדיין שומר על אותו גרעין האם אני מכיר את המקום הזה ?חש את גופי?

כדי לשמר את הגרעין ,אפשר לתרגל את ההתרחקות הזאת .

התרגול הופך את התנוחות לתמונות שנמצאות בתוכנו והופכות לחלק מאיתנו ,אפילו ב"ימים קשים".