תנועה היא כלי טיפולי ומרפא. טיפול בתנועה מחבר בין הגוף לנפש, לשכל.
טיפול בנפש באמצעות הגוף, באמצעות התנועה.
שיטת הטיפול נולדה בארצות הברית בעקבות שיתוף פעולה בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים לבין אנשים מתחום
הריקוד, שהבינו את הפוטנציאל הטיפולי הטמון בריקוד.
הטיפול בתנועה מעוגן מצד אחד בתאוריות פסיכודינמיות ומן הצד האחר בתפקודי הגוף.
הטיפול מתקיים במפגש דיאדי (מטפל ומטופל) במרחב המאפשר תנועה ושיח.
ראשית, נערך אבחון תנועתי (באמצעותו ניתן לאבחן את הבעיה)
כדי ליצור תכנית טיפולית שמבוססת על תיאוריות פסיכודינמיות.
אבחון בתנועה נעשה על פי תורתו של לאבן, שבנה מערכת תווים שמתארת פרופילים תנועתיים מילדות לבגרות,
מעריכה אותם ומאפשרת לאתר מה חסר או קשה או לקוי בתנועה. האבחון בתנועה נעשה גם על פי קסטנברג,
רופאת ילדים, שיצרה שיטת אבחון המבוססת על קצבים, בעקבות הסתכלות שעשתה בילדים ואימותיהם,
ועל פי יונה שחר לוי, שבנתה פרדיגמה גופנית, נפשית, תנועתית.
התערבות טיפולית
התערבות טיפולית נכונה עשויה לשחרר את הגוף מן הנוקשות ומן העיוות שנכפו עליו
ולטפל בקשיים הרגשיים שיצרו אותם. סימפטומים כמו כאבים, מתח ואי שקט מרמזים על קשיים רגשיים.
ביטויָם תמיד בגוף כי הגוף הוא "הבית" שבתוכו מתגוררת האישיות, והתנועה משקפת את האישיות.
הטיפול מתייחס לסימפטומים גופניים באמצעות תנועה והבנה פסיכודינמית.
* התנועה עשויה להיות ביטוי של תכנים בלתי מודעים.
טיפול בתנועה מאפשר גישה לתכנים הללו בסביבה בטוחה (טיפולית). במהלך הטיפול נבנה ארגז כלים שעוזרים להרגיע את הסימפטום, כדי להביא למודעות את הבעיות והקשיים, ואז לשנות את מה שניתן לשנות, ולקבל את מה שלא ניתן לשנות.
* היות והגוף והנפש מקיימים ביניהם יחסי גומלין, שינוי בתנועה (בגוף) עשוי להשפיע על תפקודה של הנפש.
* מערכת היחסים הטיפולית מתקיימת בצורה בלתי מילולית (תנועה) ובצורה מילולית של המטופל בינו לבין עצמו ובינו לבין המטפל, והיא חיבור של הראש (האינטלקט) והגוף.
טיפול בתנועה מאפשר:
* לפתח דפוסי התמודדות
* לשנות הרגלי תנועה מקובעים
* לאתר קונפליקטים רגשיים המעוגנים בגוף
* לפתח אינטגרציה גופנית-נפשית
* לפתח יכולת ויסות בהבעת רגשות
* לפתח מיומנויות תקשורתיות/חברתיות
* להעלות זיכרונות מודחקים
אוכלוסיות היעד
* אוכלוסייה נורמטיבית "רגילה". אנשים שמעוניינים לנוע, להתפתח, שזקוקים לשחרור והנעה. אנשים שמעוניינים בצמיחה אישית ובהתפתחות אישית. אנשים שמוכנים ורוצים להתבונן באמצעות התנועה בָּאֱמֶת שאצורה בגוף, כי המילים הפכו לכלי מתעתע, שחוק ולעתים לא אמִתי. אנשים שרוצים לערוך היכרות מחודשת עם גופם, שזנחוהו. לכולנו!
* ילדים ומבוגרים עם בעיות רגשיות. טיפול באמצעות הגוף והתנועה הוא חיבור בין הגוף לראש ובין השכל לרגש. הבעיות הן כאשר המלל קשה או חסום או כשהגוף מדבר במקום מילים או כשהמילים והשכל חסמו את התנועה, ויש צורך ביצירת קשר בין הגוף למילים. הטיפול עוזר ביצירת גבולות, בהעלאת הדימוי העצמי וחיזוק הביטחון ומפתח את המודעות.
* מתבגרים ונוער יכולים להפיק תועלת מרובה מעבודת תנועה בתקופה שהגוף משתנה וכשהשינויים יוצרים בעיות והפרעות רגשיות.
* בריאות הנפש - בבתי חולים פסיכיאטריים, במרפאות חוץ ובמערכי דיור בשיקום פסיכיאטרי, הטיפול מסייע לגייס כוחות ריפוי פיזיים בהתמודדות עם מצוקות נפשיות.
הוא מסייע לחבר תחושות גופניות, רגשות ומחשבות. הוא מאפשר גישה לאזורים מודעים פחות בנפש ויצירת סביבה המאפשרת למטופל לנוע על פי רצונו בהקשבה לתחושות ולזיכרונות המתעוררים בו, ודרך כך נפתחת גישה לרגשות המלווים את ההתמודדות וקשה לבטאן במילים.
Somatic Experiencing
שיטת ®SE, היא שיטה אינטגרטיבית, גופנית ונפשית לטיפול במצבי טראומה, מתח, STRESS, שחיקה ומצבי חירום, שפיתח פיטר לוין והציג לראשונה בספרו "להעיר את הנמר" (1996). עיקרה בפירוק האנרגיה הנצברת בגוף בעקבות אירוע טראומטי ובהשבת הויסות הגופני הטבעי. התרפיה מבוססת על התיאוריה, שתסמונת PTSD נגרמת כתוצאה מתגובת קפיאה שנחסמה או לא הושלמה בגופו של הקורבן החש איום חמור על חייו או חיי הקרובים לו.
בעזרת טכניקה פשוטה, ניתן לסייע למערכת הגופנית נפשית להתיר קשרים של טראומה או STRESS ולבנות מחדש דפוסים פסיכו פיזיולוגיים. בסיס העבודה בשיטה הוא נוירו ביולוגי .
השיטה נוצרה בהשראת צְפייה בחיות בר הנמצאות באיום מתמיד. במצב הטבעי, חיות הבר משתמשות במנגנונים מובְנים, כדי לווסת רמות גבוהות של עוררות הקשורות בהתנהגות הגנתית- הישרדותית ולשחררן בהתאמה. יכולת זו יוצרת בחיות חוסן ועמידות, ומאפשרת להן לחזור לשגרה לאחר אירועים המאיימים על חייהן.
הנחת היסוד של השיטה הוא כי "הטראומה נשארת במערכת העצבים ולא באירוע עצמו".